top of page

מה עושים כשאדם נפטר?

מותו של אדם קרוב תופס אותנו כמעט תמיד לא מוכנים.

גם אם סעדנו אותו או אותה במשך חודשים או שנים,

גם אם חזרנו ושיננו פסוקים על דרך כל בשר, רגע האמת מוצא את רובנו פעורי פה וחסרי אונים.

ברשימה הבאה תמצאו מידע שיסייע לכם להתארגן ברגעים הקשים – פירוט כל התהליכים שיש לבצע לאחר מותו של אדם – המסמכים הדרושים, תיאום מועד הלוויה, העברת הגופה ועוד.

שלב ראשון – תעודת פטירה

מה עושים אם אדם נפטר בביתו בנסיבות טבעיות?

הצעד הראשון הוא לצלצל למגן דוד אדום ולהזמין אמבולנס עם רופא, שתפקידו לקבוע את המוות ולהכין תעודת פטירה. בקשו לקבל תעודת פטירה מקורית ב- 3 עותקים, חתומים ע"י רופא מד"א שקבע את המוות, וכן דו"ח ממגן דוד אדום.

מה עושים אם אדם מת בביתו וקיים חשד למוות לא טבעי?

אם קיים חשד שמותו של אדם נגרם מסיבה לא טבעית ועלול להיות חשד לפלילים, יש להזמין ניידת מד"א וכן את המשטרה. קצין משטרה יגיע לבית הנפטר או למקום בו נמצאת הגופה ויבדוק את נסיבות המוות. במידה שלא יתעורר חשד לפלילים, יוכל ראש לשכת חקירות מרחבי לאשר ויתור על המשך חקירה והמשפחה תורשה להמשיך לטפל בהמשך תהליך הקבורה. בכל מקרה של חשד למוות לא טבעי, לרבות מקרים בהם לא נמשכה החקירה, תצטרך המשפחה להצטייד באישור משטרתי טרם הקבורה.

מה עושים אם אדם נפטר בבית החולים?

במקרה של פטירה בבית החולים יש להציג בפני צוות בית החולים את תעודת הזהות של הנפטר לשם קבלת תעודת פטירה. בקשו לקבל תעודת פטירה מקורית ב- 3 עותקים, חתומים על ידי צוות בית החולים. במקרה של מוות בעקבות תאונה או מוות לא טבעי מכל סיבה אחרת – יש להצטייד גם באישור משטרה.

חשוב לדעת: למשפחה הקרובה יש זכות להתנגד לניתוח שלאחר המוות.

שלב שני – רשיון קבורה

פנייה למשרד הבריאות וקבלת רשיון קבורה

החברה קדישא אינה מוסמכת לקבור מתים ללא רשיון קבורה. את רשיון הקבורה ניתן לקבל ממשרד הבריאות ללא תשלום, בהצגת המסמכים הבאים: תעודת פטירה בשלושה עותקים חתומים ע"י רופא, תעודת הזהות של הנפטר (לפעמים מספיק העתק של תעודת הזהות), ובמקרה של חשד למוות לא טבעי – גם באישור מהמשטרה.

ברוב המקרים דואגת החברה קדישא להוציא את רשיון הקבורה, ובמקרים מסויימים של פטירה בבית חולים יטפל בכך משרד קבלת החולים. במקרים בהם הועברה הגופה למכון הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר - ידאג המכון לרשיון.

חשוב לציין כי לעתים, במיוחד כשמתרחש המוות בבית או בשעת לילה, מוטלת הוצאת רשיון הקבורה על בני המשפחה. במקרה כזה, עליכם להגיע פיזית למדור רשיונות קבורה במשרד הבריאות במחוז אליו שייך הנפטר. במידה ששעות העבודה במשרד הבריאות הסתיימו או שההלוויה נערכת באותו היום - היעזרו בחברה קדישא, בבית החולים או במספר החירום על דלת הסניף במחוז שלכם.

שימו לב! 


אם הגעתם למדור הרשיונות, בקשו ומלאו גם 'טופס בקשה לתעודת פטירה'. אם לא הסדרתם את תעודת הפטירה בהזדמנות זו, תוכלו לעשות זאת במשרד הפנים גם לאחר הקבורה (הודעת הפטירה שקיבלתם מן הרופא אינה מהווה תעודת פטירה לצרכים רשמיים ומשפטיים, כמו זו המונפקת על ידי משרד הפנים).

שלב שלישי – פינוי הגופה ותיאום ההלוויה

כיצד ולאן מפנים את הגופה ?

בדרך-כלל תדאג החברה קדישא, המטפלת בלוויה ובקבורה להעברת המת אל בית הקברות ללא תשלום נוסף. 
הדברים אמורים גם כאשר הפטירה אירעה בבית או ברחוב (לאחר שצוות מד"א קבע את המוות והוציא הודעת פטירה) וגם כאשר הועבר הנפטר למרכז הלאומי לרפואה משפטית באבו כביר לצורך זיהוי או קביעת נסיבות המוות (ואמבולנס הנמצא בחוזה עם משטרת ישראל דואג להעברה ללא תשלום.)
במקרים מיוחדים תצטרכו אתם לשכור אמבולנס פרטי להסעת הגופה. הגופה מועברת לבית העלמין בו אמור האדם להיקבר או לבית החולים הקרוב.

מה עושים אם פינוי הגופה מתעכב?

במידה שחל עיכוב בפינוי וחולף זמן רב מאז נקבע מותו של אדם, יש לדאוג לצנן את החדר בו מונחת הגופה. על פי היהדות חשוב גם לארגן "שמירה" על המת ולא להשאיר את הגופה לבדה עד לרגע הקבורה.

תיאום הלוויה

לאחר שקיבלתם רשיון קבורה, יש לצרף אותו ליתר המסמכים ולפנות לחברה קדישא, דרכם נעשה תיאום מועד ההלוויה. רצוי לבצע את התיאום מוקדם ככל שניתן, כדי להבטיח שיהיו מספיק עובדים זמינים לקיום מלאכת הקבורה, וכדי למנוע עומס בבתי הקברות.

הקבורה נעשית בהתאם למקום מגוריו של האדם ולמקום בו נפטר. החברה קדישא מתאמת את זמן הלוויה לפי לוח הזמנים שלה, תוך התחשבות מירבית בהעדפת בני המשפחה. נהוג לקיים את הקבורה כמה שיותר סמוך למועד מותו של האדם, ולעתים אף ביום המוות עצמו.

במידה שהקבורה מתקיימת לפני שקיעת השמש (אפילו במספר דקות), נחשב יום קבורה זה ליום הראשון של השבעה.

בעת התיאום כדאי גם לבדוק דברים נוספים: אם אתם מעוניינים בהסדרי קבורה מיוחדים, כגון קבורה בתכריכי פשתן, עיטוף בטלית הנפטר בשעת הלוויה או קביעת מסלול מיוחד למסע הלוויה - ציינו זאת במפורש.


אם יש לכם חשש כי לא יגיע ללוויה 'מניין' (עשרה גברים מעל גיל 13, וחשוב לכם לומר קדיש) - בררו שמא תוכל החברה קדישא לדאוג למניין. אם משפחתכם הינה משפחת כהנים - חשוב כי תיידעו בכך את אנשי החברה קדישא מראש. בהזדמנות זו תוכלו לוודא גם קיומה של מערכת הגברה בבית הלוויות. אם ציבור המלווים כולל אנשים מבוגרים מאד או חולים - ייתכן ואפשר להביאם אל מקום הקבר ברכב. בררו את המסלולים מראש עם הנהלת בית העלמין או החברה קדישא.

נושא נוסף שעשוי לעלות בתיאום המוקדם עם חברות הקדישא הוא צורות הקבורה השונות, המיועדות לחסוך בשטח צמוד-קרקע לקבורה. כדאי לדעת כי בחלק מבתי העלמין קוברים כיום בצורות קבורה אלה, ולעתים תתבקשו לבחור באופציה העדיפה בעיניכם. במקרים אחרים לא תוצג בפני המשפחה אפשרות בחירה. להלן צורות הקבורה הקיימות כיום, בנוסף לאופציה המוכרת לפיה נקבר כל נפטר בחלקת קבר פרטית ('קבורת שדה'):

קבורה רמה: הקבורה מבוצעת במבנה רב קומות כאשר בכל קומה ניתן להביא את הנפטר לקבורה בקבורת שדה או בקבורה זוגית/משפחתית.

קבורת שדה : משטח אופקי ישר בו מסודרים הקברים זה לצד זה במרחקים קבועים, ובעומק הקרקע. שיטה זו היא שיטת הקבורה המקובלת בדורות האחרונים בעם ישראל. 

קבורה זוגית-משפחתית: קבורה זו מתבצעת בעומק הקרקע. החברה כורה קבר בעומק המוגדר בהלכה. הנפטר הראשון נקבר בתחתית הקבר, מכוסה באבני הגולל ובעפר על פי דרישת ההלכה ועל גביו ייטמן הנפטר השני. 

סנהדרין (קומות): קבורה זו מתבצעת בתוך אולמות קבורה שנבנו על פי כל כללי ההלכה היהודית. הנפטר מוכנס על ידי מיטה מיוחדת לתוך כוך כדוגמת "קבורת הסנהדרין" שנחשפו בירושלים ובמקומות נוספים ברחבי הארץ.

קבורת על: קבורה זו מתבצעת מעל נפטר הקבור בקבר בודד בקבורת שדה. לאחר הסרת המצבה חברה קדישא מכינה מקום נוסף, בו ייטמן הנפטר השני. בכל אחד משלבי ההכנה אין מגע עם הנפטר הראשון והחפירה מתבצעת עד לאבני הגולל המכסים אותו. קבורה זו אינה מתבצעת במקום פנוי.

 

מי זכאי לקבורה ללא תשלום בישראל?

1.תושב ישראל, שנפטר בישראל, ונקבר במקום מגוריו.

2.תושב ישראל, שנפטר בחו"ל, ונקבר במקום מגוריו בישראל .

באילו מקרים נידרש לשלם עבור הקבורה?

1.במקרה של רכישת חלקת קבר בעוד האדם בחיים (המחיר נקבע בהתאם לתעריפים הקבועים בחוק. התעריף שונה ממקום למקום)

2.כאשר מדובר בקבורה ב"חלקה חריגה" (חלקה שסומנה על ידי המוסד לביטוח לאומי כחריגה)

3.קבורה המתבצעת בבית עלמין שהוכרז כסגור לנקברים נוספים (בית עלמין שהוכרז שנסגר בשל מחסור במקום) תושב ישראל שמת ומשפחתו אינה מעוניינת לקבור אותו במקום מגוריו.

דאגו שיישארו בידכם לפחות שני עותקים מקוריים של הודעת הפטירה.

שלב רביעי – הודעה לציבור

הודעה לציבור
לאחר שקבעתם מקום וזמן, עליכם להודיע על כך לחבריהם וקרוביהם של הנפטר ושל האבלים. חשוב לדעת כי חברות הקדישא עובדות לעתים בלוח זמנים עמוס, ואין להן ברירה אלא להקפיד ולדייק בלוח הזמנים שסוכם. מומלץ להודיע לקהל שלכם על שעה מוקדמת במעט מזו שסיכמתם עם החברה קדישא.
אין צורך כי האבלים עצמם יעמדו ליד הטלפון שעות ארוכות כדי להודיע לאנשים. היעזרו בחבריכם! הודיעו אתם לאדם אחראי אחד מכל מעגל היכרות שלכם (מקום העבודה, הלימודים, שכנים, משפחה מכל צד) והניחו להם להעביר את ההודעה הלאה. במידת הצורך, הזמינו הסעות מאורגנות להובלת המלווים אל בית הקברות.

שימו לב! 
מומלץ לבקש מאחד החברים או השכנים אשר אינו מגיע ללוויה להישאר בבית האבלים כשומר הבית. למרבה הצער, במקרים רבים ניצלו גנבים את צער המשפחה ואת היעדרותה מן הבית ופרצו אל בתי אבלים בזמן לוויה או שבעה. היערכו לכך!

מודעות אבל
אם ברצונכם לפרסם מודעות אבל בעיתונות או על גבי לוחות מודעות (אין חובה לעשות זאת), פנו לאחד מן העסקים הפרטיים שעוסקים בעניין. העסקים המתמחים במודעות אבל מספקים את השירות באופן מיידי, ורובם מספקים גם שירות של הדבקת המודעות תמורת תוספת תשלום. לחלופין, ניתן להסתפק ביצירת מודעות במחשב הביתי והדבקתן בעזרת ידידים. לפני הזמנת או הכנת המודעות, חשבו כמה מודעות דרושות לכם, באילו אזורים להנחות את מדביקי המודעות לפעול ואיזה נוסח אתם מבקשים שיופיע במודעה. זכרו לכלול את הכתובת בה יושבים שבעה, את רשימת האבלים, את שמו המלא של הנפטר ואם אתם מתכוונים לערוך תפילות בבית האבלים - אף את זמניהן. אם אינכם מחפשים ניסוח מקורי במיוחד, תוכלו לבחור מתוך נוסחים מקובלים שיציעו לכם בבית הדפוס. התשלום הוא בדרך-כלל לפי גודל הדף המבוקש, מספר המודעות ואזור החלוקה.

שימו לב! 
בדרך-כלל אין צורך ביותר מ - 20 או 30 מודעות אשר מודבקות סביב בית הנפטר ובתי האבלים ובמקומות בהם נהג הנפטר לשהות (מקום עבודה או לימודים, בית כנסת, מועדון, מרכז קניות שכונתי). כדאי להשאיר אצלכם מודעות אחדות לתלייה סביב הבית בו יושבים שבעה ואף למזכרת.

 

לסיכום - מהם המסמכים שתדרשו להציג בתהליך הקבורה?

במקרה של מוות טבעי בבית או ברחוב:

1.תעודת פטירה מקורית ב - 3 עותקים, חתומה ע"י רופא מד"א שקבע את המוות

2.דו"ח מגן דוד אדום

3.תעודת זהות של הנפטר (לעתים מספיק צילום של התעודה)

4.אם נסיבות המוות חשודות - יש להשיג אישור מהמשטרה על העדר חשד פלילי.

במקרה של מוות שהתרחש בבית חולים:

1.תעודת פטירה מקורית ב - 3 עותקים, חתומה ע"י צוות בית החולים.

2.תעודת זהות של הנפטר (לעתים מספיק צילום של התעודה)

 

קבורה חילונית

ב-1996 נחקק חוק הזכות לקבורה אזרחית חלופית, המאפשר לאזרחי ישראל לבחור אם ירצו להיקבר כדת משה וישראל על-ידי החברות קדישא, או בטקס אזרחי על-ידי תאגידי קבורה פרטיים, כדוגמת עמותת "מנוחה נכונה" הפועלת בבאר-שבע או התנועות ליהדות מסורתית ומתקדמת.

החוק מחייב להקצות לשם הקבורה האלטרנטיבית הזאת חלקות קבורה ב-21 מקומות ברחבי הארץ. כמעט בכל קיבוץ ומושב קיימים בתי-עלמין, בהם נערכת הקבורה על-ידי היישובים ולפי ראות עיניהם, וגם במקומות נוספים, דוגמת באר-שבע, קיימות חלקות קבורה אזרחיות בהן פועלים תאגידי קבורה פרטיים.

bottom of page